סיפורו של הלופט

שנת 1953. האמן הניו-יורקי רוברט ראושנברג העתיק את מקום מגוריו אל מבנה חלל גדול שננטש על ידי אחד ממפעלי התעשייה ששכנו בלב התפוח הגדול. שכר הדירה שעמד אז על 10 דולר בלבד היווה עבורו ועבור אמנים ויוצרים רבים סיבה מספיק טובה כדי לחיות בתוך מבני תעשייה מוזנח ולהתקלח במים קרים גם בחורף.

המחיר הזול הפך את הפילים הלבנים עם הקירות הגבוהים, קורות הפלדה החשופות והחלונות הגדולים להזדמנות נדלנית עבור ציירים, פסלים ורקדנים מחוסרי כול. הם הבינו את האפשרויות הגלומות בהם ועם הזמן הפכו אותם לא רק לחללי מגורים אלא גם לגלריות, אולמות ריקוד ואזורי תערוכות.

עשרים שנה לאחר מכן זלגה הצלחתם של הלופטים מניו יורק אל הערים המרכזיות באירופה. בהדרגה ניתן היה למצוא גם בלונדון,  פרנקפורט, לייפציג ופריז יוצרים ואנשי בוהמה שהפכו חללים תעשייתיים נטושים למעוז אומנותי.  

ככל שחלף הזמן, הפכו הלופטים מפתרונות כאוטיים, מאולתרים וזמניים לסמל סטטוס, והצמיחו סוג חדש ופופולרי של אדריכלות לעיצוב חללי מגורים, מסחר ומשרדים.  בהדרגה הם הפכו למגרש משחקים של רעיונות חדשים, ועוררו חשיבה מחדש על הרגלים ויצירת תקשורת בין האנשים.

זמן לעבוד, זמן לנוח

אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר של חללי הלופט, ניכר במעבר ממשרדים מבודדים למרחבים פתוחים ולחללי עבודה משותפים, שמבטאים את טשטוש הגבולות בין עבודה, זמן חופשי ואינטראקציה חברתית. 

זהו קונספט שיצר עבור עולם האדריכלות אתגר מורכב של פירוק החלל ועיצובו מחדש, כך שיהיו בו אזורים ציבוריים לצד אזורים של פרטיות. אדריכלים הפכו לפסלים ש"ממדלים" ומחלקים מחדש את החלל על ידי שימוש במחיצות, מדפים פתוחים, יצירת קומות ביניים קטנות וחדרים בתוך חדרים.

כדי לייצר בחלל המשותף ורחב הידיים איים של שלווה  ופרטיות נעשה שימוש מוגבר בריהוט מעוצב, כגון ספות וכסאות עם מסעד לידיים ומשענת בגובה הראש. שולחנות העבודה נבנים כך שהם מגוננים על המשתמשים בהם בעזרת כיסוי רחב.  

פרשנות חדשה לחספוס התעשייתי 

החספוס התעשייתי והאורבני שמאופיין בקירות בטון גבוהים, קורות פלדה עירומות, פרופילי ברזל חלודים וכבלי תאורה גלויים מקבל פרשנות חדשה. שילוב של רצפת פרקט, אלמנטים מעץ וריהוט בצבעים חמים ועזים הופכים את חללי הלופט רחבי הידיים הללו לחללים חמים ומזמינים.

לסיכום הצלחתם הבת-קיימא של הלופטים שוכנת בדיוק באיזון הזה שבין ישן לחדש, והיא מראה לנו שוב עד כמה חדשני ומעורר השראה יכול העבר להיות.